|
|
| "אזרחות לא לומדים, אזרחות חווים" ( יוסי שריד , מחאת 2011) | חיפוש פס"ד של ביהמ"ש העליון |
|
נקמנות שיפוטית המונח נקמנות שיפוטית עלה בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת בשנת 2011, בין השאר על ידי עורך הדין אביגדור קלגסבלד. כתבה בעיתון "גלובס" מיום 31.5.2011 - 17:45: קלגסבלד: צד שדחה הצעה לפשרה חושש מנקמנות שיפוטית עו"ד דורי קלגסבלד בכנס לשכת עוה"ד באילת: "ראיתי לא מעט מקרים שבהם צדדים נאלצו בחוסר רצון להסכים לפשרות, מתוך חשש שאם התיק יימשך - ינקמו בהם". אלה לוי-וינריב 31/05/2011, 17:45 (© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון "גלובס" בע"מ) כתבה בעיתון "דה-מרקר" מיום 1.6.2011 - 7:05: דורי קלגסבלד: "הצד שסירב לפשרה בביהמ"ש חושש מנקמנות שיפוטית" מסדרונות ביהמ"ש אינם המקום לסגירת פשרות מהירות - כך הסכימו בכנס לשכת עורכי הדין; עם זאת, גם לשופטים מוטב להימנע מהפעלת לחץ רק כדי לסגור תיקים במהירות. הילה רז 101.06.2011 07:05 (© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון "דה-מרקר" בע"מ) הכתבה בפורמט pdf גם כב' שופטת בית המשפט העליון, טובה שטרסברג-כהן התבטאה בעניין זה באותו כנס. כתבה בעיתון "כלכליסט" מיום 1.6.2011 - 9:34: שופטת העליון בדימוס טובה שטרסברג־כהן: "בשלום עושים פשרות בצורה לא מכובדת" בפאנל מפתיע בכנס לשכת עוה"ד באילת דנו הדוברים בפשרות במסדרונות בית המשפט. עורכי דין בכירים הודו בחשש כבד מתוצאות אי־קבלת הצעת השופט לפשרה, ואילו השופטים בתורם הודו כי רבים המקרים שבהם נעשות פשרות באופן לא ראוי. איתי הר אור 09:34 01.06.11 (© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון "כלכליסט" בע"מ). לדעת התנועה, נקמנות משפטית היא דבר מזעזע. לבעל דין אין סיבה להסכים לפשרה הגורעת מזכויותיו שהיה זוכה בהן במשפט תקין וכדין המתנהל על פי סעיף 6 לחוק יסוד:השפיטה, ובמיוחד כשיש לו את כל ההוכחות לעוולה שנגרמה לו ולאחריות הצד שכנגד. לדבר משנה תוקף אם הצד שכנגד מיומן ומנוסה בהליכים משפטיים ויודע שהשופט יציע פשרה או שהצד שכנגד הציע פשרה וגם הודיע לשופט שלא הסכמת לפשרה, ואם תעז שלא לקבלה תיפגע קשות שכן השופט ימצא דרך לבטא את העניין בפסק הדין, למשל, באופן שתואר קודם. השופט אוליבר ונדל הולמס הבן הגדיר את "האדם הרע", הידוע גם כ"האיש הרע של הולמס", כאותו אחד שיודע איך מערכת המשפט עובדת, ומהלך על הקצה ויודע שבכל כניסה למערכת המשפט, הצד שכנגד, צודק ככל שיהיה, יצא גם הוא נפגע ויגרעו זכויותיו, כי יש שופטים שאותם לא מעניין הסכסוך והצדק אלא לסגור את התיק במהירות האפשרית ולסלקו מעל שולחנם. ומה הדבר משדר לאזרחים ומהו ההיבט הציבורי - כדאי להפר חוזה, ולגרום נזק מכוון ולהפר את הוראות החוק, ואם יהיה משפט, אזי הצד הפוגע יסכים כמובן לפשרה מגוחכת, ואם הצד הנפגע לא יסכים, השופט כבר יפגע בו בדרך כלשהי, למשל בהוצאות המשפט, או בפיצוי מופחת, או בעצימת עיניים על התנהלותו הלא חוקית בניהול המשפט של הצד הפוגע (הנתבע), ובכל מקרה, הצדק לא יעשה ובוודאי שלא יראה, והתובע שנפגע יפגע שוב. והתוצאה - הגדלת נפח התביעות המשפטיות והערעורים בבתי המשפט בישראל, עומס על המערכת, וכדי לעמוד בעומס זה, מכבידים השופטים את הלחץ להסכים לפשרה, ניתנים פסקי דין עוד יותר מקפחים ולא צודקים, יותר ויותר אזרחים רואים שהמערכת לא מתפקדת ושכדאי לפעול בניגוד לדין, וחוזר חלילה, שכן ההליך המשפטי אולי הסתיים, אבל הסכסוך לא נפתר, והכרעה לא צודקת לא פותרת את הסכסוך אלא מנציחה אותו, למשל, כדברי בית המשפט העליון לפיו סילוק על הסף "מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו עניין". (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תלל אביב יפו פד(מ(2) 668, 672-671) סעיף 79א לחוק בתי המשפט מסמיך את השופט לפסוק על דרך הפשרה בהסכמת שני הצדדים, ופסק הדין יהיה לא מנומק, וכמעט אי אפשר לערער על פסק דין שניתן על פי סע' 79א לחוק בתי המשפט (ע"א 10838/05 זקס נ' קלינגר) (בין השאר כי הוא כלל לא מנומק), וערעור נכנס לתחום שיקול הדעת של השופט ולתחום הריאליזם המשפט כפי שהגדיר אותו ג'רום פרנק, לפיו "הפעלת שק"ד של השופט היא שרירותית והכל תלוי במצב רוחו של השופט, בהיבטים התרבותיים שלו (דעות קדומות), או באיזון שהשופט עושה בין שיקולי מדיניות" וכאמרת חיילינו "תלוי מה בזולה של המפקד" - ואם לא, אז השופט יכתוב משהו בסגנון "אין המקרה עונה למבחנים שבדין לערעור על פס"ד שניתן ע"פ סעיף 79א' לחוק בתי המשפט", ואז יצטט כמה משפטים מהלכה קודמת של בית המשפט העליון העורכת את האיזון בין הסיכון שלוקחים הצדדים לבין החיסכון שלהם בניהול הליך, למשל לגבי ההוצאות הכרוכות בכך, וידחה את הערעור. דוגמה לפסק דין על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט: "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני פוסק שהנתבע ישלם לתובע 10,000 ש"ח. הנתבע ישלם לתובע גם 3000 ש"ח הוצאות משפט בתוך 30 יום. אי תשלום במועד יגרור חיוב בריבית והצמדה." מניסיון מבקרי האתר - היו מקרים שהשופט/ת לא ידעו דברים בסיסיים ביותר בתיק בעת כתיבת פסק הדין או ההחלטה בעניין בקשה שהוגשה. לדעת התנועה, לבעל דין (תובע או נתבע) שיש את כל הראיות להוכחת טענותיו, והצדק והדין לטובתו, אין סיבה להסכים, מהנימוקים לעיל, למתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, לא רק מההיבט האישי, אלא גם מההיבט הציבורי כמוסבר לעיל. |
|
|
Email:
[email protected] |