|
|
| "אזרחות לא לומדים, אזרחות חווים" ( יוסי שריד , מחאת 2011) | חיפוש פס"ד של ביהמ"ש העליון |
|
הצעה לרפורמות ולתיקוני חקיקה המוטיבציה לרפורמות ותיקוני החקיקה: כל מי שהצטרף לתנועה עשה זאת מתוך הכרה שהמצב הנוכחי לא יכול להמשך ו/או כי נדרשים תיקוני חקיקה ורפורמות מקיפות לשיפור מהותי של המצב. הרעיון הכללי - רפורמות ותיקוני חקיקה נרחבים, הכוללים, בין השאר:
מטרת תיקוני החקיקה: הקטנת אי הוודאות במשפט והעלאת הסיכוי לקבלת משפט צדק נטול הטיית משפט והכרת פנים, שהיא זכות יסוד לכל אזרח ובעל דין על פי סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה. על קבלת ההצעות שלהלן יחליט העם וציבור הבוחרים. בדרך כלל, הצעה לחוק או לתיקון חוק כוללת דברי הסבר של המחוקק לחוק המוצע. לא מפורטים כאן דברי ההסבר לתיקונים המוצעים בהיותם ברורים מאליהם לאלו שכבר עברו דרך בתי המשפט על ערכאותיהם השונות וחוו על בשרו את התנהלותן, ולאלו שלא עברו, ותמהים על תוכנם ומשמעותם של התיקונים המוצעים, עליהם לדעת שכל התיקונים וההצעות להלן נולדו מתוך מצבים שקורים כדבר שבשגרה בכל הערכאות, כולל בבית המשפט העליון, ומוצע להם לברר בקרב מעגליהם החברתיים הקרובים ולהווכח בעצמם בנחיצות הרפורמות ותיקוני החקיקה המוצעים להלן. כל אזרח שנפגע ממערכת המשפט יתלונן בקרב מעגליו המשפחתיים והחבריים הקרובים על פי החוויה האישית שלו, כפי שאמר כב' נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק:
שופטים ומערכת המשפט לא יכולים לשפוט את עצמם ושופט לא יכול ולא ימצה את הדין עם חברו שאולי למד איתו באוניברסיטה או המליץ עליו לשפיטה או שהם חברים לעבודה באותו בית משפט, שהרי, בית המשפט הוא מקום העבודה של השופטים ועורכי הדין. לפיכך, נדרשת מערכת חיצונית ובלתי תלויה לחלוטין במערכת השפיטה לצורך מיצוי הדין עם שופטים שימצא שעברו על עבירות שפיטה. כמעט כל תיקוני החקיקה המוצעים כאן נולדו או מוצעים מתוך מצבים שעברו חברי התנועה וציבור המבקרים באתר במהלך הליכים משפטיים שלהם. מי שהיו לו מקרים שלדעתו מחייבים תיקון חקיקה, מוזמן לשלוח לתנועה את פרטיהם, והם יבחנו בשיתוף פעולה איתו, ואם ימצאו מתאימים, יפורסמו תוך ציון פרטיו אם ירצה בכך. להלן חלק מהרפורמות ותיקוני החקיקה המוצעים: ביטול חסינות שופטים מפני תביעות ואישומים: יבוטלו החסינויות שיש לבעלי תפקיד שיפוטיים ומעין שיפוטיים בכל הערכאות, לרבות מפני הוצאת לשון הרע ומפני רשלנות ומפני עבירות פליליות. שופטים הם ככל האדם, וכמו ראש ממשלה ונשיא המדינה שאף ריצו עונשי מאסר לאחר שנשפטו ככל האדם. שפיטת השופטים תהיה בפני בית המשפט לשיפוט. תבוטל ההלכה שנקבעה בפסק הדין ע"א 3359/18 מדינת ישראל נ' מוסא איברהים עלי אדם לפיה לא ניתן בעצם להגיש תביעה נגד שופטים ונגד המדינה כמעסיקה של השופטים בגין אחריותם. לנזק שנגרם לבעל דין על ידי שופטים. בפסק דין מוסא איברהים נקבע בעצם ששופט יכול לפגוע בזדון בבעל דין ולחבל בזדון בהליך המשפטי, ולעשות ככל העולה על רוחו בשם שיקול הדעת השיפוטי שלו ולגרום לבעל דין נזקים קשים ביודעין ובכוונה מבלי לתת על כך את הדין, ומבלי שבעל הדין יזכה לפיצוי כל שהוא. ביטול ההלכה שנקבעה בפסק דין מוסא איברהים תביא למצב שבעל דין שניזוק, יפוצה, וכן יקבעו חזקות בחוק המגדירות מצב בו בעל דין יהיה זכאי לפיצוי, וחלקן אף ללא הוכחת נזק. כרקע, מובאים מאמרה "מי יבקר את השופטים, וכיצד?" (פורסם בספר המאמרים "משפט וממשל", ט (תשס"ו) עמ' 387-409) של כב' השופטת בדימוס דפנה אבניאלי ומאמרו "אוי לדור ששופטיו צריכים להישפט?" של פרופסור ישראל גלעד. הציבור מוזמן להעיר את הערותיו בעניין פסק דין מוסא איברהים (ע"א 3359/18) ובעניין המאמרים לעיל הכוללים טענות ונימוקים שלדעת התנועה לא עומדים בעליל במבחן המציאות. במאמרה מציינת כב' השופטת אבניאלי את מנגנוני הביקורת והבקרה הקיימים למועד פירסום מאמרה (2005), אולם בחלוף השנים נוכח הציבור שמנגנונים אלו חסרי כל נפקות, לא עומדים במבחן המציאות, ולא מסייעים לבעלי הדין כנגד הטיות המשפט ועוולות שיפוטיות שמתרחשות תדיר באולמות השיפוט. תיקון החקיקה המוצע: לשופטים ולמדינה תהיה אחריות מלאה ותוסר חסינותם לגבי נזקים, עוולות ועבירות שיעברו. העם יקבע את אחריותם על פי ההצעות שבהמשך עמוד זה. הצהרת שופטים בסוף הכרעתם: כל שופט יצהיר בסוף כל הכרעה שייתן, אפילו הכרעה של שורה אחת:
סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה קובע שכל שופט יצהיר בעת מינויו אמונים שישפוט משפט צדק, וכי לא יטה משפט ולא יכיר פנים, אולם החוק והפסיקה לא מגדירים מהו "משפט צדק", ואינם מגדירים כלל מהי "הטיית משפט" ומגדירים חלקית מקרים של "הכרת פנים". יוגדרו בחוק "משפט צדק", "הטיית משפט” והרחבת הגדרתה של "הכרת פנים". תנתן בחוק רשימה לא סגורה למקרים ומצבים שאינם משפט צדק, ולהטיית משפט ולהכרת פנים שיהוו חזקה משפטית. הצעה להגדרת "הטיית משפט" ניתן למצוא בעמוד "הטיית המשפט - הצעת הגדרה". פגיעה בכוונת המחוקק שיועדה למנוע הטיות משפט, למשל ע"י פרשנות, תחשב להטיית משפט. הטיית משפט היא עילה לפסילת שופט ומהווה עבירת שפיטה: הטיית משפט תוגדר כאחת מהעילות לפסילת שופט. לאחר מספר פעמים של פסילת שופט כתוצאה מהטיית משפט, יוגש נגד השופט כתב אישום בפני בית המשפט לשיפוט. מספר הפעמים עד להגשת כתב אישום יוגדר בחוק. עונש המינימום שיגזר על ידי בית המשפט לשיפוט יהיה הדחה מתפקידי שיפוט לצמיתות. הגדרת הטיית המשפט והכרת הפנים כעבירות והסרת חסינות: עבירות הטיית המשפט והכרת הפנים תוגדרנה הן כעבירות משמעתיות והן כעבירות פליליות, עם עונשים וקלון לצידן. הטיית משפט תהיה שקולה לעבירת שיבוש הליכי משפט ותהווה פגיעה בטוהר המידות. בדיקת פוליגרף לפני כניסה לתפקיד ובדיקות פוליגרף תקופתיות: המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך הנהיג חקירות פוליגרף תקופתיות לקציני המשטרה הבכירים מתוך הבנה שתפקידם מהווה את אחד מעמודי התווך של המדינה, וכי תפקודה התקין של המשטרה, ובעיקר, הצורך החשוב באמון הציבור במערכת אכיפת החוק והחקירה הפלילית, מהווים בסיס איתן לקיומה של המדינה, שכן הציבור ומערכת זאת אמורות לשתף פעולה. לפיכך, המחוקק הציע הצעת חוק שדברי ההסבר שבה נכונים למעשה גם לנושאי התפקידים במערכת המשפט, לרבות שופטים, רשמי הוצאה לפועל וכל שאר נושאי התפקידים השיפוטייים והמעין שיפוטיים במערכתה ממלכתית, החוק עבר בקריאה שניה ושלישית והפךלחוק של מדינת ישראל . בעל תפקיד שיפוטי הוא עובד מדינה, ממש כמו קצין משטרה, ומשפיע מהותית על חיי האזרחים באופן לא פחות משל קצין משטרה, גם בעל תפקיד שיפוטי מייצג מערכת שחייבת לזכות לאמון הציבור, ממש כמו מערכת אכיפת החוק, וכדברי בית המשפט העליון עצמו:
הצעת החוק המוצעת: כל השופטים וכל נושאי התפקידים השיפוטיים והמעין שיפוטיים יעברו חקירת פוליגרף וכן חקירות תקופתיות שבהן הם ישאלו על תפקודם, וכן האם הטו משפט והכירו פנים, וכן שאלות נוספות העולות מתפקודם והתנהלותם. החובה לעבור את בדיקת הפוליגרף לא ניתנת לביטול על ידי אף גורם במדינה, ושופט שלא יעבור את החקירה עד 60 יום ממועדה הרשמי, וללא טעם מיוחד, יושעה מיידית מתפקידו, ואם לא יעבור את הבדיקה בתוך 90 יום ממועדה הרשמי, יודח מתפקידו. כל ניסיון לפרש אחרת תיקון חקיקה זה באופן שיפוטי, למשל על ידי פרשנות, יהווה הטיית משפט ושיבוש הליכי משפט והשופט הפוסק יושעה מייד מתפקידו ויועמד לדין. הקמת היחידה לביקורת המשפט: יחוקק חוק ביקורת המשפט. תוקם יחידה לביקורת המשפט ע"פ חוק ביקורת המשפט. היחידה לביקורת המשפט לא תהיה חלק ממערכת המשפט. לא יהיה שום קשר מנהלי בין היחידה לביקורת המשפט לבין מערכת המשפט למעט ענייני הביקורת, והיחידה לביקורת המשפט לא תשכון באותם המבנים של בתי המשפט ולא יהיה אף קשר פרסונאלי בין עובדי היחידה לביקורת המשפט לבין עובדי מערכת המשפט. ליחידה לביקורת המשפט לא יתקבלו עובדים שעבדו אי פעם במערכת המשפט או במשרד המשפטים, ועובדיה ימונו על פי קריטריונים שיקבעו לרבות השכלתם. היחידה לביקורת המשפט לא תהיה כפופה למשרד המשפטים אלא למשרד מבקר המדינה, ותבוקר בעצמה ע"י מנגנוני מבקר המדינה בלבד. לביהמ"ש העליון לא תהיה סמכות על רשות הביקורת. היחידה לביקורת המשפט תחליט מהן השאלות המשפטיות שעל השופט להכריע בהן ותנסח את טענות הצדדים תוך התייחסות לכולן. היחידה לביקורת המשפט לא מחליפה את שיקול הדעת של השופט בהכרעותיו אלא מכריחה אותו להפעילה על פי הדין. כל הכרעה שיפוטית חייבת להיות מאושרת על ידי היחידה לביקורת המשפט, ולצורך מענה מיידי יופעלו בה מנגנונים מקבילים וזהים לאלו של מערכת המשפט. הכרעה שיפוטית לא תהה תקפה ללא אישור של היחידה לביקורת המשפט. בעל הדין יקבל הודעה שההכרעה בעניינו עברה מבית המשפט ליחידה לביקורת המשפט. היחידה לביקורת המשפט תבדוק את הדברים הבאים, ואם לא התקיימו, תחזיר את ההכרעה לשופט לצורך תיקונם:
השופט לא ידע מה אם מקורה של בקשת ההבהרה היא בעל הדין או היחידה לביקורת המשפט או שניהם. יהיה פרק זמן מינימאלי ומקסימאלי (שיכונה "חלון השאילתות") מרגע קבלת ההודעה על ההכרעה שבו בעלי הדין יוכלו להגיש שאלות הבהרה. בעלי הדין יקבלו הודעת מיסרון שההכרעה הגיעה ליחידה לביקורת המשפט. היחידה לביקורת המשפט תהיה רשאית לפתוח בחקירה נגד שופט, אם בעקבות תלונה ואם בעקבות בדיקה אקראית, והחקירה יכול שתהיה סמויה. ליחידה לביקורת המשפט יהיו כל סמכויות החקירה שיש למשטרת ישראל ולמבקר המדינה. להאזנת סתר לשופטים יידרש אישור של ראש היחידה לביקורת המשפט. יבוטל מוסד נציב תלונות הציבור על שופטים. הסבר ורציונאל: כלל טבעי ידוע הוא שמערכת שמבקרת את עצמה היא מערכת לא תקינה, ובסופו של דבר, תצא מכלל שליטה, ומערכת המשפט היא מערכת שמבקרת את עצמה. כבר כיום ניתן לראות הליכים שבהם נראה כאילו השופט יצא מכלל שליטת החוק והדין, ועושה ככל העולה על רוחו כאילו שהלכות ביהמ"ש העליון לא חלות לגביו, למרות סעיף 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה הקובע שהלכה של ביהמ"ש העליון תחייב כל ערכאה נמוכה ממנו. יש שופטים שפשוט מתעלמים מהלכות בית המשפט העליון ומטענות בעלי הדין כאילו לא היו קיימות. על שופטים אין כיום שום ביקורת ובקרה אמיתיים למעט ערכאות הערעור שהתגלו כלא תמיד יעילות, ויש שופטים המתנהלים ומכריעים ביודעין בניגוד לחוק ולדין, וערכאות הערעור לא ממלאות את תפקידן. בטווח הארוך, היחידה לביקורת המשפט תייעל מאוד את המשפט בישראל על ידי הפחתת מספר הערעורים עקב פסקי דין שניתנו שלא כדין, הורדת העומס על מערכת המשפט בכללותה. חלק גדול (מדי) מהעומס על מערכת המשפט הוא בעצם עומס מלאכותי שנוצר עקב הכרעות מנוגדות לדין. לפיכך, פעילות היחידה לביקורת המשפט צפויה לקדם ולייעל את המשפט שכן ליותר מחלוקות יהיה פתרון פסוק במאגר המשפטי של מדינת ישראל, כשהמצב היום הוא שהטיית המשפט גורעת ממסד נתונים זה מקרים רבים שאזרחי המדינה הביאו לפני בית המשפט, שולמה עליהם אגרה כדין, אולם סכסוכים אלו בעצם לא הוכרעו למרות שמערכת המשפט והאזרחים השקיעו משאבים רבים בהכנתם לקראת הכרעה (דיוני קדמי משפט, דיוני הוכחות, הצדדים השקיעו כספים ומאמצים רבים שיכלו להשקיעם בעבודה שהייתה תורמת להעלאת התל"ג, ימי עבודה שהלכו לאיבוד ועוד ועוד). עלות הקמתה ותפעולה השוטף של היחידה לביקורת המשפט צפויה להיות קטנה לאין שיעור מהנזק הנגרם למשק ולכלכלת המדינה בגלל הטיות משפט ותפקודה הלקוי של מערכת המשפט בכללותה. הערה: הקמת בית המשפט לשיפוט והליך בחירת השופטים על ידי העם המוצעים להלן, הם שני אמצעים המשלימים אחד את השני. בית המשפט לשיפוט נועד להביא לדין שופט שעבר על החוק כלפי בעל דין ספציפי, ואילו הבחירות הכלליות למינוי שופטים נועדו לפלוט מהמערכת שופטים שחוקים או שופטים גרועים. ההנחה היא ששופט שהתנכל למספר מועט של בעלי דין ספציפיים אך התנהלותו תקינה כלפי רוב בעלי הדין האחרים, אזי סביר שהצבעתם של אותם קורבנות מועטים לא תביא להדחתו מהמערכת, אולם שופט שחוק ורשלן לא יוכל לתפקד כיאות כלפי הרוב ולכן הרוב יביא להדחתו. לעומת זאת, בית המשפט לשיפוט כן יוכל להביא להדחתו והוצאתו ממערכת המשפט של שופט שהתנכל לאחד או לכמה בעלי דין ספציפיים. הקמת בית משפט לשיפוט: יחוקק חוק בית המשפט לשיפוט. יחוקק חוק סדר הדין במשפט לשיפוט. יוקם בית המשפט לשיפוט מתוקף חוק בתי המשפט לשיפוט. ייחוד העילות - כל הליך כנגד בית המשפט או כנגד בעלי תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי יידון אך ורק בבית המשפט לשיפוט. ערעורים על פסילת שופטים ידונו בבית המשפט לשיפוט בלבד. אין התיישנות על הטיית משפט ועבירות שיפוט. יבוטלו כל הלכות ביהמ"ש העליון המונעות פסילת שופטים שטועים שוב ושוב (כמו כן, ראו בהמשך תיקון לעניין זה). תחולת חוק בית המשפט לשיפוט - רטרואקטיבית 35 שנה. חוק בית המשפט לשיפוט יכלול מקרים בעייתיים כמו בעלי דין שנפטרו או תקנת השוק. בבית משפט לשיפוט ישפוט חבר מושבעים בן 9 שופטים שיבחרו אקראית, ובחירתם תעשה בדרך דומה לבחירת מושבעים בארה"ב. תבחן האפשרות שהמושבעים ישפטו או יחוו את דעתם על השופט מבלי לדעת באיזה שופט מדובר. פסק הדין שינתן יהיה אנונימי, היינו ללא שמות מזהים של המושבעים. במתן פסק הדין יפסקו המושבעים ע"פ פסקי הדין של אותו שופט, היינו, שופט יישפט באותה דרך ובאותו אופן שבו שפט אחרים (שכן הוא הצהיר שהיה נותן הכרעה זאת גם לו זה היה עניינו האישי), ולכן צפוי ששופט ישפוט כדין במידת האפשר, וזאת על פי הרציונאלים של תורת המשחקים (למשל, הדרך לחלק עוגה בין שניים באופן הכי הוגן היא לתת לראשון לחלק את העוגה ולשני לבחור ראשון איזו חתיכה הוא רוצה). באופן זה, שופט שיודע שהליכים נגדו יוכרעו על פי פסקי הדין שהוא עצמו נתן, ישתדל מאוד להכריע כדין ובאופן הוגן על פי הצהרתו לעיל לפיה היה נותן את אותה הכרעה לו זה היה עניינו האישי. שמות המושבעים יהיו חסויים, בין השאר מהטעמים הבאים:
רעיון הקמת בית משפט לשיפוט מוזכר גם במאמרה של אבניאלי (שם בסעיף 5 עמוד 399):  ההליכים בבית המשפט לשיפוט יתקיימו בדלתיים פתוחות: כל ההליכים בבית המשפט לשיפוט יתקיימו בדלתיים פתוחות, למעט מקרים מקבילים בערכאות במערכת המשפט. יבוטל סעיף 12 לתקנות השופטים, תשל"ג-1973 הקובע שמשפטי שופטים יתקיימו בדלתיים סגורות. הציבור והתקשורת יורשו להכנס לאולמות השיפוט ולהיות נוכחים בו ללא כל הגבלה. ניסיון לפרש הרשאה זאת בחוק על ידי פרשנות יהווה הטיית משפט. אם ראשי ממשלה, נשיאים, חברי כנסת, ניצבי משטרה ורופאים נשפטים במדינת ישראל בריש גלי ובאופן פומבי לחלוטין, אין סיבה מוצדקת ששופטים, בכירים כזוטרים, לא ישפטו באותו אופן ובאותה מתכונת. גם עלות הקמתו ותפעולו השוטף של בית המשפט לשיפוט צפוי להיות קטן לאין שיעור מהנזק הנגרם למשק ולכלכלת המדינה בגלל הטיות משפט ותפקודה הלקוי של מערכת המשפט בכללותה. מינוי ובחירת שופטים: שופטים ימונו לקדנציה ראשונה כפי שהדבר נהוג היום בשינויים הבאים:
שופט יבחר להמשך כהונה ע"י העם כל 4 שנים. שופט שלא יבחר יזכה לתקופת הסתגלות של 12 חודשים על חשבון המדינה. שופט שימצא אשם ע"י בית המשפט לשיפוט יודח מייד וללא כל הטבות. תבחן האפשרות למינוי בעלי תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי גם אזרחים שאינם בעלי השכלה משפטית. התכלית - צמצום מינוי מועמדים לא מתאימים. לבחירת שופטים להמשך כהונה בבחירות כלליות יש שני יתרונות חשובים נוספים:
בית המשפט העליון - בחירת שופטים ונשיא: נשיא בית המשפט העליון יבחר בבחירות כלליות עם הבחירות הכלליות לכנסת. תהיה תקופת מעבר בפעם הראשונה לתחולת החוק במקרה שמועד הבחירות הכלליות איננו חופף עם המועד המיועד למינוי הנשיא. המועמדים לנשיאות בית המשפט העליון יכולים להיות גם מחוץ לבית המשפט העליון. תבוטל שיטת הסניוריטי למינוי נשיא בית המשפט העליון. לעם יהיה משקל של 60% בבחירת השופטים לבית המשפט העליון שכן העם הוא הלקוח העיקרי של מערכת המשפט. קריטריונים נוספים יפורסמו בעתיד. התייחסות ונימוק מלא לכל טענות הצדדים: חובה להתייחס לכל טענות הצדדים בכל החלטה ובכל פסק דין ובכל הכרעה שיפוטית או מעין שיפוטית. הוצאות ההליך יפסקו לפי יחס הטענות שהתקבלו לעומת הטענות שלא התקבלו. תבוטל תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, ותבוטל החלטת כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, לפיה בית המשפט לא חייב להתייחס לכל טענה (רע"א 478/88 עו"ד בקר נ' שטרן ואח' פ"ד מב(3), 679). חובה לצרף לכל הכרעה המסיימת הליך, למשל פסק דין, את כתבי הטענות שפתחו את ההליך, וכן את סיכומי הצדדים, אם יש, ולהתייחס לכל סעיף בכתבי הטענות בנפרד בפסק הדין ע"פ מספרו. אם ההליך היו בדלתיים סגורות, ימחקו פרטים מזהים. אין זכות יוצרים על כתבי הטענות וניתן לפרסמם ללא קבלת רשות מאיש. מותר לפרסם כל תוכן מההליך ללא קבלת רשות למעט עניינים שיצא לגביהם צו איסור פרסום ולמעט הליכים בדלתיים סגורות. צדק אמיתי צריך להראות. רקע ורציונאל לביטול החלטת בקר: ברע"א 478/88 עו"ד בקר נ' שטרן ואח' פ"ד מב(3), 679 (להלן: החלטת בקר), מנמק כב' הנשיא שמגר ששופט לא חייב להתייחס לטענות שנראות לו לא רלוונטיות או לא ענייניות אך בפסקה העוקבת באותו סע' עצמו להחלטה נכתב, שעל השופט להתייחס לכל טענה הראויה להתייחסות, אך כב' הנשיא לא נותן מבחנים לקביעת רלוונטיות ו/או מה ראוי להתייחסות, כך שההחלטה לא תורמת דבר מעבר למצב שקדם להחלטה זאת, לפיו הכל תלוי בשיקול דעתו של השופט. לפיכך, בפועל, שופטים רבים ממשיכים להתעלם עד היום מטענות מהותיות, בסיסיות ורלוונטיות ביותר שיש בהן להפוך לחלוטין את ההכרעה, וללא כל הסבר או נימוק וזאת כדי להגיע לתוצאה שהם שואפים ומדובר בהטיית משפט. (להבנת מניע להתנהגות זאת - ראה "נקמנות שיפוטית" וכן בהמשך לגבי ביטול הצעת פשרה ע"י השופט). וכך, החלטת בקר מכשירה בעצם הטיית משפט ע"י התעלמות גורפת של שופטים מטענות מהותיות ורלוונטיות ביותר של בעלי דין למרות שיש בטענות אלו כדי להפוך את ההכרעה. התכלית והרציונאל להתייחסות ונימוק מלאים לכל טענות הצדדים:
הקלטת דיונים חופשית ללא קבלת רשות (למעט דיונים בדלתיים סגורות): המצב הקיים: ע"פ סע' 68(ב) לחוק בתי המשפט יש צורך לקבל רשות להקליט דיון בבית המשפט, ושופטים פוסקים בניגוד לחוק מתוך השערה שלא יערערו על החלטתם, מה שאכן קורה לעיתים קרובות, שכן הדעה בקרב עורכי הדין רבים היא שבעל הדין המערער על הכרעת שופט במהלך ההליך, ואין זה משנה אם הערעור התקבל או נדחה, זוכה להתנכלות במהלך ההליך ובהכרעה הסופית. המצב לאחר התיקון המוצע: כל הדיונים בכל הערכאות יוקלטו ע"י מערכת המשפט עצמה, הן הקלטות קוליות והן הקלטות ווידאו. תבוטל הדרישה לבקש מבית המשפט את הקלטת הדיונים (למעט דיונים בדלתיים סגורות). בנוסף, לכל אחד יהיה מותר להקליט דיונים ללא קבלת רשות ואסור אפילו לשאול אם מישהו מקליט את הדיון. שופט לא יוכל למנוע את הקלטת הדיון בשום מצב, ואיסור זה כמוהו כהטיית משפט שכן מדובר בראייה משפטית קבילה. כדי למנוע "בישול" הקלטות, יכולים שני הצדדים להקליט את הדיון ובכך לסתור טענות בדבר בישול הקלטות, אולם בכל מקרה, הדיונים יוקלטו גם על ידי בית המשפט עצמו. בנוסף, הדיון יוקלד ע"י קלדנית בתי המשפט ואם בעל דין מעוניין לתקן את הפרוטוקול, הוא יוכל לעשות זאת על סמך ההקלטה שבידו. לא תהיה חובה לתמלל את הקלטת הדיון, אלא רק את החלק הרלוונטי לצורך תיקון הפרוטוקול המוקלד. בעל דין המעוניין שהתמלול יהיה בתיק בית המשפט בנוסף לפרוטוקול, יתמללו ויצרפו לתיק ללא צורך בקבלת רשות בית המשפט. עלויות - מדובר בעלויות נמוכות יחסית למדינת ישראל שמהווה גם ככה מעצמה בינלאומית בתחום התקשורת רציונאל: על פי "תופעת הצופה", עצם הצפייה בניסוי משנה את תוצאותיו, וכך גם במדעי החברה בהם האפקט מתייחס גם לאופן שבו אדם משנה את התנהגותו כאשר הוא נצפה על–ידי אחרים. בני אדם (וגם בעלי חיים) משנים לרוב את התנהגותם מהרגיל כאשר הם מודעים לכך שהם נצפים. לפיכך, עצם הקלטת הדיון, בידיעת השופט או אפילו שלא בידיעתו אך בחששו שהדיון מוקלט, תשפיע על התנהלותו והתנהגותו. ביטול חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה וסגירת לשכת עורכי הדין: כל מי שלא מבין למה נדרש תיקון זה מוזמן לחקור בעצמו איך נולד חוק לשכת עורכי הדין ולשאול את עצמו למה למשל אין חוק דומה לאירגון מכונאי המכוניות. חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה לעורכי דין יבוטלו. מבחני הסמכת עורכי הדין יעברו למשרד המשפטים. תביעות נגד עורכי דין יתנהלו בבתי המשפט לשיפוט, ויתנהלו בסדר דין ותקנות שונות מאלו של שיפוט שופטים. הרציונאל: הדבר יבטל את האפשרות שעורך דין ידוע וידוען המופיע הרבה בבתי משפט מול שופטים מסויימים ישפט על ידי אותם שופטים או עורך דין ש"מכר" לקוח לשופט ישפט ע"י אותו שופט. יבוטלו הלכות בית המשפט העליון המונעות תביעת עורכי דין על רשלנות מקצועית, ובמיוחד, זאת המונעת תביעת עורך דין על שלא שאל שאלה מהותית וחשובה בחקירה נגדית. חקירה נגדית של שופט: המצב היום שופט לא נחקר בחקירה נגדית אלא עונה לשאלות בכתב בלשכתו. כמובן שאין הרבה ערך לחקירה מסוג זה. התיקון המוצע: ביטול הלכת בית המשפט העליון לפיה שופט לא נחקר חקירה נגדית (רע"א 3202/03 מדינת ישראל נ' חגי יוסף ואח') ותיקון פקודת הראיות כך ששופט יכלל ברשימת הנחקרים. הרציונאל: שופט שמכפיש ומשמיץ בעל דין, אם במרומז ואם במפורש, ללא כל בסיס עובדתי וללא כל סיבה והצדקה יהיה חשוף לתביעת לשון הרע שכן תבוטלנה החסינויות של שופטים מפני עוולות אזרחיות ועבירות פליליות, וחקירתו תהיה כשל אחד האדם וע"פ סעיף 2 לפקודת הראיות - הכל כשרים להעיד. אין סיבה שאם ראש ממשלה ונשיא המדינה נחקרים בחקירה נגדית על דוכן העדים, אזי שופט לא יחקר בחקירה נגדית.,ובמיוחד כשיש שופטים שכותבים בהכרעותיהם ביודעין עובדות לא נכונות וחצאי אמיתות והוצאת דברים מהקשרם כדי להכפיש, להשמיץ ולהשחיר פניו של בעל דין שאיננו בעל הדין המועדף עליהם. ע"פ הצעת ההגדרה להטיית משפט, הדבר מהווה גם הטיית משפט. ערעורים הפוסלים מותב: שלושה ערעורים שהתקבלו על החלטות ביניים של אותו שופט, פוסלים אוטומטית את השופט והתיק יועבר לשופט אחר מאותה מערכת משפט (להלן: השופט החדש). ערעור רביעי שהתקבל על החלטת ביניים של השופט החדש, יעביר את ההליך לבית משפט מקביל (שלום או מחוזי) במערכת המשפט השנייה. שופט שהועברו ממנו יותר משלושה הליכים במהלך 4 שנים, יודח מתפקידו. שופט חדש שהועברו ממנו יותר משלושה הליכים במהלך 4 שנים, יודח מתפקידו. הרציונאל - הצפי הוא ששילוב כלל התיקונים המוצעים לרבות החובה להתייחס לכל טענה וטענה והסנקציה של כתב אישום בגין הטיית משפט ימעיט מאוד את מספר הערעורים המתקבלים וייעל מאוד את עבודת השיפוט. ביטול סעיף 8 לחוק יסוד: השפיטה - ומניעה בחוק המשך כהונת שופט שפרש: יבוטל סעיף 8 לחוק יסוד: השפיטה לפיו שופט שפרש (נניח לפנסיה) יכול להמשיך לעבוד כשופט, ותחתיו יקבע בחוק ששופט שפרש לא יוכל להמשיך יותר לעבוד כשופט או בכל תפקיד שיפוטי אחר. שופט שפרש אך ממשיך לכהן ולעבוד כשופט מכונה שופט "עמית". אמנם, יש שופטים עמיתים שעושים את תפקידם כיאות, אבל יש כאלו שלא, ולכן, כדי לא להפגע אפילו משופט עמית אחד, יקבע בחוק שלא יכהנו כלל שופטים עמיתים, וזאת מהרציונאלים הבאים. רציונאל ראשון: יש שופטים שהציבור מחכה בקוצר רוח ובכיליון עיניים שיסיימו את תפקידם ויפנו את מקומם עקב הנזקים הגדולים והקשים שאותם שופטים גרמו לציבור. המצב מחמיר במקרים שבהם הנהלת בתי המשפט או מערכת המשפט בכללותה בוחנים את התנהלות השופטים בעיניים ובאור אחרים מאשר הציבור, למשל, יכולתו הרבה לסגור תיקים על ידי איומים קשים על בעלי הדין שלא מקבלים פשרה במקום לעיין בתיק באופן יסודי, ולעשות צדק, שכן רק פתרון צודק יביא לפתרון אמיתי ונכון של הסכסוך. יש לזכור שבית המשפט הוא מקום עבודה של השופטים, וכמו בכל מקום עבודה, ובמיוחד במקום עבודה מנהלי, היינו של המדינה, שבו יש קביעות, ויעילות העבודה נבחנת אחרת מאשר במקום עבודה פרטי שבו איכות עבודה גרועה מאיימת על התאגיד בהפסדים ו/או על העובד בפיטורין, כי ע"פ חוק, לא ניתן לסיים את עבודתו של שופט בניגוד לרצונו, אלא במקרים קיצוניים מאוד, כפי שמורה סעיף 7 לחוק יסוד: השפיטה, שכן מערכת המשפט לא רוצה להודות בפומבי שיש בקירבה שופטים שסרחו, ועד היום, ידוע על מקרה אחד מאז קום המדינה של שופטת שהועברה מתפקידה, היא השופטת לשעבר הילה כהן, וזאת גם הסיבה שכל החלטות נציב התלונות על שופטים מתפרסמות בעילום שם, כולל אלו שנמצאו מוצדקות, ואף אסור לפרסם את שמות השופטים שהתלונה נגדם נמצאה צודקת. כמו כן, כמו במקומות עבודה אחרים רבים של המדינה, ובעצם כמו בכל מקום עבודה גדול, ובמיוחד במקומות שבהם חשובה היוקרה והקידום, מתפתחות במשך השנים פוליטיקות וחברויות שמכניסות שיקולים לא ענייניים, למשל, המנעות מקבלת ערעורים על עמיתים למקצוע, שכן ערעור שמתקבל מציג איכות עבודה גרועה ונזק לתדמית הנילון, ולתדמית מערכת המשפט בכללותה. יש לזכור ששופט שממלא את תפקידו כראוי, נשחק מאוד לאחר עשרות שנים בתפקיד של שמיעת סכסוכים וצרות של אחרים (ולכן רבים מאוד מהם לא קוראים בעיון את כתבי הדי דין המוגשים להם ומגיעים לדיון עם ידע כללי בלבד וחסר ביותר על פרטי המקרה, ראו למשל את התנסותו האישית של מר יורם שדה ולעיתים השופטים לא מכירים אפילו את העובדות הבסיסיות ביותר), ובחינת פסקי דין של שופטים הקרובים לפרישה, או של שופטים וותיקים, מראה לעיתים זלזול בחוק ובהלכות של בית המשפט העליון, רק כדי "לסלק במהירות האפשרית" את התיק משולחנו של השופט על חשבון זכויותיהם הדיוניות (פרוצדורליות) והמהותיות של בעלי הדין. לפיכך, ומכל האמור ברציונאל זה, השילוב של שופטים שחוקים הגורמים נזק רב לציבור ולמדינה ומבוצרים שנים רבות בתפקידם ללא יכולת להעבירם מתפקידם, ותפקודם הלקוי ממשיך מסיבות לא ענייניות גם לאחר שסוף סוף פרשו מתפקידם, ומונעים את פיתוח המשפט עקב קיבעון מחשבתי, מוביל לצורך למנוע כליל את המשך העסקתם של שופטים שפרשו, גם על חשבון שופטים עמיתים שעשוים אולי להיות כן יעילים למערכת, בבחינת עדיף לא כלום על המעט המזיק מאוד. רציונאל שני: המשפט אמור לחיות את דורו, ולעקוב אחרי השינויים שחלים בחברה. לפיכך, השופטים צריכים להיות מעודכנים וערים לשינויים המהירים של האלף השלישי, הן בתפישות החברתיות שהשתנו, והן בשינויים החברתיים עצמם, והן בקידמה המדעית והטכנולוגית אליה הם לא חשופים יום יום במסגרת עבודתם, ואין להם גם את הסבלנות ולעיתים גם לא את הסובלנות, ולעיתים גם לא את היכולת, קל וחומר את הזמן והרצון להקשיב לבעלי דין, ולהפתח ללמוד את התמורות האלו שחלו. יש שופטים שמאופיינים בקיבעון, ושום דבר לא יזיז אותם מדעתם, למרות שהפרדיגמה וה"נורמות" להן הם רגילים חלפו עברו מן העולם זה מכבר, והם באים לדיון עם החלטה או פסק דין מוכנים מראש (תוך שהם נזהרים כמובן בהתבטאויותיהם, שכן התבטאות המעידה על גמירת דעת מוקדמת עשויה להביא לפסילתם), ולא משנה מה יגיד אותו בעל דין שנגדו ניתנת ההחלטה, או שהם באים לדיון קדם משפט כשהם כבר יודעים מה הם הולכים לכתוב בפסק הדין בעוד שנתיים או שלוש, ומטים משפט לכיוון פסק הדין שאותו הם מתכננים לתת. למשל - אסור לטעון שיש שופטים שמטים משפט והדבר הוא בבחינת "אסור אפילו להגיד" למרות שהם עצמם מטים משפט, או לטעון ששופט הגיע לא מוכן למשפט ולא ידע כלל מה העובדות הכי בסיסיות בהליך. לכן, נדרשים שופטים צעירים, עם מחשבה פתוחה וגמישה יותר, שחשופים לעולם של האלף השלישי השונה כל כך מהחשיבה והפרדיגמות של השליש השלישי של המאה הקודמת. מה שנראה כ"לא יתכן" לשופט בן 69 שעל סף פרישה, נראה לשופט בן 32 כדבר שבשגרה וכמובן מאליו. נזכור שמי שצעק "המלך הוא עירום" היה ילד. יש לזכור, שגם אם מפנים לשופט עמית שפרש תיק "לא חשוב" או תיק "זניח" - הרי שעבור בעל הדין אין זה תיק "לא חשוב" או תיק "זניח" שכן עבור בעל הדין זה כל עולמו. רציונאל שלישי: הכרת הפנים - כשעורך דין המוכר לשופט מתיקים רבים מופיע שוב ושוב מול שופט וותיק, ובמיוחד כשאותו עורך דין "מכר" בעבר לקוח "טורדני" לאותו שופט, השופט ייטה לאותו עורך דין, אפילו שלא במודע (או שכן). לכן, מעבר לכך שצריך "דם חדש" במערכת, צריכה המערכת גם "דם נקי", וכידוע, אנשים חדשים בתפקידם נוטים הרבה פחות "לעגל" פינות, והם עדיין חוששים מהפגיעה בקידומם האישי, או עדיין לא הגיעו לשלב בו הם כבר מבינים את עוצמת הכוח שהריבון נתן להם, או שהם מבינים, אבל עדיין בעלי יושר ויושרה אישיים ומקצועיים, גם כלפי עצמם, לגבי איך הדבר יראה למתבונן מן החוץ, ובעוד ששופטים שפרשו ("עמיתים"), לא חוששים, ואין להם בעיה להטות משפט שכן ערעור נוסף לא יפריע לקידומם ולקריירה שלהם, הרי ששופטים בתחילת דרכם עדיין חוששים להעמיד את המותב בערעור מפני מתן פס"ד המקבל ערעור על הכרעתם, שכן עדיין לא עבר פרק הזמן בו הם "הוכיחו את עצמם" ועדיין לא הגיע השלב שבו הם כבר יכולים לנוח על "זרי הדפנה" של הצלחות העבר. לא מצופה שעניין זה לא יפתיע מישהו, שכן בית המשפט הוא מקום העבודה של השופטים, ואיננו שונה ממקומות עבודה אחרים, והעבר והניסיון מלמד שמיצוי הדין עם שופטים לא ראויים לא בא כלל לידי ביטוי. רציונאל רביעי: לעודד את מערכת המשפט לאתר ולהכשיר שופטים צעירים וחדשים, שנראה שיכולים לתרום לציבור הרבה יותר משופט שפרש ונוטה להתנהלות שמאפיינת פרדיגמות של לפני 40 שנה. ביטול הצורך בקבלת רשות ערעור וביטול "הלכת חניון חיפה": הסבר על ערעור בזכות וערעור ברשות: ערעור בזכות: מותר לבעל דין להגיש ערעור ללא כל תנאי. ערעור ברשות: יש צורך לקבל את רשות בית המשפט להגשת הערעור. כדי לקבל את הרשות, על בעל הדין לשכנע את בית המשפט שהוא עומד בתנאים שונים שקבע המחוקק או בית המשפט למתן רשות הערעור. חריג: ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש רק ברשות. ערכאת התביעות הקטנות לא מומלצת למי שחשוב לו לנצח בהליך ועליו לדעת שהסבירות לעדויות השקר בערכאה זאת גבוהה יחסית לשאר הערכאות ולשאר סדרי הדין בגלל העדר אפשרות סבירה לחקירה נגדית, אם בכלל, והגשת ראיות לא קבילות, כמו למשל, ראיות מזוייפות ועדויות שקר. המצב היום: ע"פ הלכת "חניון חיפה" (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ), ערעור בגלגול שלישי ניתן רק במקרים נדירים, וכך, אם בוצעה הטיית משפט בשתי הערכאות הראשונות, אזי אין לבעל הדין אפשרות לזכות במשפט צדק. כיום יש ערעור בזכות על הכרעה ראשונה (גלגול שני) וקבלת רשות ערעור לערער על ערכאת הערעור הראשונה (גלגול שלישי). דוגמה לערעור בגלגול רביעי: ערעור על רשם הוצל"פ מוגש לבית משפט שלום (גלגול שני). בקשת רשות ערעור על בית משפט שלום מוגש לביהמ"ש המחוזי (גלגול שלישי) בקשת רשות ערעור על בית המשפט המחוזי מוגש לבית המשפט העליון (גלגול רביעי). התיקון המוצע: כל הערעורים הם בזכות, גם בגלגול שלישי וגם בגלגול רביעי. הרציונאל: שופטים שיעשו טעויות ידעו שטעות שלהם עולה למדינה הרבה מאוד כסף, שכן לבעל הדין תהיה אפשרות לערער שוב ושוב כדי למנוע מצב שבו שופט בערכאת ערעור ידחה ערעור על השופט בערכאה הנמוכה יותר, למשל בגלל שהוא חברו ו/או מכירו אישית או בגלל שהדבר עשוי לפגוע בקידומו הצפוי בקרוב. נזכור ששופטים הם בני אדם. בנוסף, מספר הערעורים שהוגשו וגם שהתקבלו יפורסם, ושופט שיטעה הרבה יודח. היום, בהעדר כל ביקורת ובקרה אמיתיים על מהלכי המשפט והחופש הכמעט מוחלט הקיים לשופטים בערכאה הראשונה בניהול המשפט, יש שופטים שפוגעים שוב ושוב וביודעין ובזדון ובאופן קשה בזכויותיהם הדיוניות (הפרוצדורליות) והמהותיות של בעלי דין מתוך ידיעה שערעורים על התנהלותם ידחו. מכלול התיקונים המוצעים בעמוד זה אמורים לצמצם מאוד תופעות אלו. איסור הצעת פשרה והכרעה ע"פ סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט: לשופט אסור יהיה להציע פשרה ואסור לו להציע לצדדים מתן פסק דין ע"פ סע' 79א לחוק בתי המשפט. תבוטל התקנה לפיה על השופט בהליך בסדר דין מהיר להציע לצדדים מתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. בעת פתיחת הליך תודיע המזכירות לבעלי הדין על יכולתם לבוא בדברים עם הצד שכנגד בעניין פשרה מחוץ לכתלי בית המשפט. הרציונאל: צמצום האפשרות לנקמנות שיפוטית. מניעת אפשרות לאיים על בעלי דין שלא יסכימו למתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. הצדדים יודעים שהם יכולים להגיע לפשרה, ואם הם הגיעו לבית המשפט לצורך הכרעה, אין לחייב אותם בכך, אם במפורש ואם במרומז. התיקון ימנע מבעל דין את הפחד והחשש מלסרב לפשרה המוצעת לו, או שלא להסכים למתן פסק דין ע"פ סע' 79א לחוק בתי המשפט. ביטול האמת המשפטית הסותרת אמת עובדתית: יוגדר בחוק שיש אמת אחת, היא האמת העובדתית. יוגדר בחוק שהימנעות מבירור האמת העובדתית ללא טעם מיוחד, נימוק או הסבר, וכשבידי השופט את הסמכויות לכך היא הטיית משפט. יבוטלו ההלכות הקובעות שיש אמת משפטית הסותרת את האמת העובדתית הניתנת לגילוי. שיקולי יעילות מערכת המשפט לא יהוו נימוק לוויתור על גילוי האמת העובדתית. רציונאל: במקרה הצורך יינתן פתרון משפטי אך הוא לא יבטל את החובה לגלות את האמת העובדתית, והאמת העובדתית לא תתבטל. למשל, במקרה ע"א 1354/92 היועץ המשפטי נ' פלונית ואח' פתרון אפשרי יהיה לקבוע שבהגיע הילד לגיל מסוים, נניח גיל הבגרות החוקית, הוא יחליט בעצמו אם הידיעה מיהו אביו האמיתי היא לטובתו או שלא, ואם יתברר שהאב ה"משפטי" הוא איננו האב ה"עובדתי", יוכל האב ה"משפטי" לתבוע את מזונותיו חזרה וכי לא תהיה התיישנות על תביעה זאת. התרת תביעה בגין נזק בגין עדות שקר: ביטול הלכות בית המשפט העליון המונעות מבעל דין לתבוע את נזקיו בגין עדות שקר או בכל עילה אחרת שהיא (ע"א 572/74 רויטמן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ). ההתיישנות על עבירת עדות שקר תוכפל ל-14 שנים. ביטול פסק דין בגין עדות שקר: כל פסק דין שניתן בעקבות עדות שקר ניתן יהיה לבטל ולא ניתן יהיה לסלקו על הסף בשום עילה לרבות לא בטענה של מעשה בית דין. ההתיישנות על ביטול פסק דין בגין עדות שקר תהיה 14 שנים. יבוטלו התקנות על אי מתן רשות ערעור בהליכי ביניים: יבוטל צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 המונע מראש מתן רשות ערעור על החלטות ביניים מסוימות. תקנות אלו גרמו להטיות משפט קשות, שכן, שופט שלא רצה לדון בערעור מכל סיבה לא עניינית שהיא, פשוט לא נתן רשות ערעור, ופטר עצמו מעבודה, או שהוא לא רצה לקבל ערעור מכל סיבה אחרת, שיכולה גם לאיות סיבה לא עניינית, למשל, כדי לא לקבל ערעור על שופט אחר כדי לא לפגוע בקידומו, או שהוא מיודד איתו כי הם חברים מערכאה קודמת, או שהשופט עליו מערערים "סומן" כמועמד לקידום וקבלת ערעור על הכרעתו עשויה לפגום בסיכויו. נזכור - בית המשפט הוא מקום עבודה לכל דבר ועניין, וככזה, יש בו מהלכי מחשבה כמו בכל מקום עבודה אחר, אולם בניגוד למקומות עבודה אחרים, הרי ששופט יכול לנמק כל דבר לכל כיוון שהוא רוצה, כולל כתיבת עובדות שלא היו ולא נבראו בהכרעתו כדי שיצדיקו את הכרעתו המשפטית, וזאת מתוך ידיעה שמי שקורא את הכרעתו (החלטה או פסק דין) לא חשוף כלל לכתבי הטענות ולפרוטוקולים של הדיונים, ולא יכול לדעת אם העובדות שבהכרעת הדין בכלל נכונות, ודרך זאת של הטיית משפט איננה נדירה במערכת המשפט הישראלית, והיא נפוצה בכל הערכאות, כולל בית המשפט העליון, ותוך ניצול העובדה שבעל דין לא יכול לערער שוב ושוב. תבוטל האגרה על הגשת בקשת ביניים: הרציונאל: בעל דין שהוא קורבן להטיית משפט ולהכרת פניו של הצד שכנגד או של בא כוח הצד שכנגד, וחווה התנכלות וחבלה בזדון בהליך מצד השופט, נאלץ לשלם מאות שקלים על הגשת בקשות שנועדו לשמירת זכויותיו הדיוניות והמהותיות. החזרת אגרה של בקשה או ערעור שהתקבל ללא שיקול דעת של בית המשפט: בקשה שהתקבלה או ערעור שהתקבל מזכים בחזרה באופן אוטומטי את בעל הדין שהגיש את הבקשה או הערעור בכל האגרה, גם אם הערעור או הבקשה התקבלו בחלקם. החזר האגרה לא תלוי בשיקול דעתו של המותב. הרציונאל: מניעת הוצאות כבדות מבעל דין שהוא מטרה וקורבן להתנכלות וחבלה מכוונים ובזדון בהליך מצד שופט המנצל את סמכותו לרעה. תינתן זכות ערעור וזכות תגובה לרבות הבאת ראיות לצד שנפגע ע"י פסק דין בהליך שלא היה צד בו: לכל אדם ששמו הטוב או קניינו נפגע ע"י פסק דין בהליך שהוא לא היה צד בו, תהיה זכות ערעור וכן הזכות להביא ראיות ולקיים דיון הוכחות מסודר ולטעון סיכומים לסתירת הנטען בפסק הדין, וזאת ללא כל שיקול דעת של בית המשפט. ניסיון לבטל זכות זאת באמצעים פרשניים יהווה הטיית משפט. הרציונאל - לכל אדם מגיעה זכות תגובה כנגד טענות הנטענות נגדו ונקבעים לגביו ממצאים בפסק דין. ניתן יהיה להגיש ערעורים וכתבי בי דין לביהמ"ש העליון גם במרכז הארץ. במדינה מעצמת הי-טק עולמית שמשגרת לווינים לחלל ו(כמעט) מנחיתה חללית על הירח, אין סיבה שבעל דין יכתת רגליו עד ירושלים לצורך הגשת ערעור עו כתב בי-דין לביהמ"ש העליון. יבוטלו תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שנועדו להכנס לתוקף בספטמבר 2019: תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שאמורות להכנס לתוקף בספטמבר 2019 יבוטלו ויוחזרו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי הנוכחיות. הרציונאל: התקנות החדשות מבטלות הרבה מנגנוני איזונים ובלמים שהיו קיימים על שופטים בתקנות הנוכחיות, ונותנות להם חופש פעולה ושיקול דעת גדולים בהרבה במקום להדק את הביקורת והבקרה על שופטים. לפיכך, אם תחת התקנות הנוכחיות השופטים פועלים בניגוד לדין כפי שהם פועלים היום, הרי שלאחר כניסת התקנות החדשות לתוקף, יהיה לשופטים מרחב פעולה הרבה יותר גדול ונוח לעשות ככל העולה על רוחם והפגיעה בבעלי הדין תהיה גדולה אף יותר. יש ביקורת גדולה על התקנות החדשות בקרב ציבור המלומדים ועורכי הדין, לפיה התקנות החדשות יזיקו מאוד. ראו למשל את מאמרו של פרופסור יששכר (איסי) רוזן-צבי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב: "רפורמה מיותרת ומזיקה" "אם תתקבל הרפורמה המוצעת בתקנות סדר הדין האזרחי, היא צפויה לשנות מן הקצה אל הקצה את האופן שבו מתנהלים תיקים אזרחיים בבתי המשפט בישראל, ולא לחיוב. סופה שתגרום לאי-צדק, לחוסר יעילות ולפחות שוויון מן הקיים במערכת המשפט כיום. יש להאבק בתקנות כדי לסכל את קבלתן." ראו בנוסף את מאמרה של פרופסור טליה אייהורן שפורסמה ביום 11.9.18 באתר החדשות "News1": "סד"א של איילת שקד - לא מאוחר לתקן!" "התקנות המוצעות מתאמצות לכאורה להשיג מטרות דומות לרפורמה האנגלית. אולם הן משנות את סדרי הדין מעיקרם באופן שהוא שונה ומרחיק לכת מזה הקיים בדין האנגלי לאחר הרפורמה" (© כל הזכויות שמורות לאתר "News1"). |
|
|
Email:
[email protected] |