"אזרחות לא לומדים, אזרחות חווים" ( יוסי שריד , מחאת 2011) חיפוש פס"ד של ביהמ"ש העליון







בסיס רעיוני ואידאולוגי:


המשפט הוא של העם, על ידי העם, ועבור העם.


המצבים שהתנועה רוצה לשנות נוצרים בהתקיים אחד או יותר משבעת התנאים הבאים:‏
  1. אין בקרה וביקורת אמיתיים על המערכת.‏

  2. האדם הלא מתאים נמצא יותר מדי זמן בתפקידו.‏

  3. יותר מדי כוח מרוכז אצל האדם הלא מתאים.‏

  4. נושא התפקיד פטור מכל אחריות אישית לתפקודו הלקוי.‏

  5. נושא התפקיד לא חייב לתת דין וחשבון על תפקודו הלקוי.‏

  6. לא ניתן לפטר את נושא התפקיד.‏

  7. המעסיק נמנע מלמצות את הדין עם נושא התפקיד.‏


התנועה מציעה מספר רפורמות ותיקוני חקיקה כמענה לשבעת המצבים שפורטו לעיל.


השופטים הם עובדי ציבור.‏


המשפט לא שייך לשופטים כשם שהביטחון לא שייך לקציני צה"ל, אלו שייכים לעם ולמדינה.‏


הכוונה ב"שופט" היא לכל נושא תפקיד שיפוטי ומעין שיפוטי כפי שהוגדרו בסעיפים 1, 2 ו-3 בתקנות השופטים, תשל"ג-1973 לרבות - שופט, רשם, רשם הוצאה לפועל, דיין, פוסק בוועדות ערר ובשימועים והליכים משמעתיים, מפקחים על המקרקעין, עובדות סוציאליות וכו' - כל מי שהכרעתו בעלת תוקף על פי חוקי המדינה ומשפיעה על חיי אזרחיה ועל כלל בני האדם וכלל בעלי החיים החיים בתחומה.


מטרת התנועה:

מטרת התנועה היא איסוף כוח פוליטי כדי לשנות את המצב הקיים היום במערכת המשפט על ידי רפורמות ותיקוני חקיקה שכן העלאת פוסטים בפייסבוק ופירסום התנהלות לקויה של מערכת המשפט הפוגעת בעם ובמדינה אינם מספיקים ולא יכולים לכשעצמם להביא לשינוי המצב.

לאחר שיאסף כוח פוליטי מספיק, תיכנס תנועת "משפט העם" לממשלה, ותביא בנוסף גם להקמת וועדת חקירה ממלכתית על סמך העדויות שנאספו.

הצורך בשינוי חקיקה מהותי ודחוף נובע מהשאלה "מי ישפוט את אנשי מערכת המשפט ואת מערכת המשפט עצמה".

שאלה זאת חוזרת ועולה שוב ושוב ברשתות החברתיות על ידי אזרחים מיואשים שאיבדו אמון במערכת המשפט עקב התנהגות והתנהלות שופטים בעניינם, ותיקוני החקיקה המוצעים על ידי התנועה אולי יביאו לתיקון או לשיפור המצב ולשיקום החברה והאמון במערכת המשפט.

השלב הראשון הוא איסוף עדויות ממקור ראשון כדי לאמוד את תופעות הטיית המשפט ("על פי הצעת התנועה להגדרת ‏‏"הטיית המשפט) והכרת הפנים במערכת המשפט של מדינת ישראל, אם קיימות, שכן, "אולי לא היו הדברים ‏מעולם" והכל מסתכם בחוויות סובייקטיביות לחלוטין, וכן, לנסות לאמוד את היקפן של תופעות ‏אלו, ולהציע פתרונות לצמצומן, ולמען מחקרים אקדמיים ותחקירים עיתונאיים ופרסומם באמצעי התקשורת.


תהליך תיקון מערכת המשפט עשוי צפוי להיות ארוך, ויתכן שיקח שנים רבות, ויתכן שיסתיים לא בזמן חיינו, אבל יש להתחילו, כי כך אי אפשר להמשיך.

נדרשים נחישות וסבלנות, ויש לזכור שאנו חיים במדינה מתפוררת מבחינה פוליטית (לפחות לאור המצב הנוכחי), סקטוריאלית מאוד, שסועה מאוד מבחינה חברתית, ועם פערים חברתיים גדולים, וכל אלו מנוצלים על ידי גורמי כוח אינטרסנטיים שונים, שגם אותם נידרש לנטרל.

קמפיין "גם בענייני":

בדומה לקמפיין חובק העולם "‏Me Too‏" בנושא ההטרדות המיניות, התנועה קוראת לכל מי שחווה הטיית ‏משפט והכרת פנים במהלך הליכים משפטיים שעבר, לשתף את הציבור מעל גבי אתר התנועה בהתנהלות ההליך ובתוצאותיו, ואם ימצא ‏שאכן בוצעה בעניינו הטיית משפט על פי הצעת הגדרתה על ידי התנועה, והוא ייתן את הסכמתו לכך, יפורסם הדבר באתר זה.‏

אין הדבר אומר שהאתר ישמש ל"עליהום" נקמני בשופטים וברשמי הוצאה לפועל.‏

יש שופטים ורשמים טובים מאוד ואל להם היפגע, וגם אין להם ממה לחשוש בהיותם עושים משפט צדק, ‏ואינם מטים משפט על כל אופניה ולא מכירים פנים על כל צורותיה, והציבור מוזמן לשתף מניסיונו אודות ‏שופטים ורשמים שעשו עבודה החורגת במובן החיובי מהמצופה, אם העניין יהיה מקובל על הצד שכנגד שגם תגובתו תיבדק ותיבחן.

אין הדבר אומר שאתר התנועה ישמש ליחסי ציבור לשופטים ורשמים, אלא כאמצעי אובייקטיבי להפיץ ברבים אודות שופטים ורשמים שעושים עבודתם באופן יוצא מן בכלל טוב, שכן, מצופה משופטים שזוכים לאמון ‏ הריבון שלו הם הצהירו אמונים , ומקבלים את משכורתם מציבור משלמי המיסים, כמו שאר עובדי הציבור, ‏למלא את תפקידם כיאות ולבצע את עבודתם כראוי.‏

לפיכך, כל המעוניין לשתף את עניינו מתוך חרדה לעתידה של מדינת ישראל הנשענת על מערכת משפט ‏תקינה ונקייה מהטיית משפט והכרת פנים, יחויב בגילוי כל הפרטים, כל כתבי הטענות וכתבי הבי-דין, ולחתום ‏על ייפוי כוח המאפשר פנייה למערכת נט המשפט לאימות הפרטים.‏

הנתונים ינותחו ע"י סטודנטים למשפטים, משפטנים, עורכי דין ואחרים בעלי ידע משפטי, ותינתן חוות דעת מנומקת שתפורסם ‏באתר התנועה כולל מסקנות והכרעה - הייתה הטיית משפט או לא הייתה הטיית משפט.‏


קמפיין "לא אני - Not Me":

קמפיין "לא אני" פונה לאלו שיגידו בעתיד "לא אני" ישבתי בצד ועצמתי את עיניי לרווחה ולא עשיתי כלום כשראיתי הטיית משפט ואת מערכת המשפט מתפוררת מול עיני.

הטרגדיה של נחלת הכלל טוענת במהותה שהתנהגות רציונאלית במישור הפרט עשויה לגרום להתנהגות לא רציונאלית במישור הכלל, כלומר, אם כל אחד ידאג רק לאינטרס האישי שלו עצמו, אזי בסופו של דבר כלל הציבור יפסיד, והרבה.

התנועה קוראת לציבור המלומדים באקדמיה, למשפטנים ולעורכי הדין שהסצנות הקשות ובהן הסצינה האלמותית של נאום הפתיחה (קטע מורחב עם מקצת מן הרקע) והמסרים של הסרט "וצדק לכל" עדיין מדברים אליהם, לשתף את אזרחי ותושבי מדינת ישראל במקרים של הטיות משפט ונקמנות שיפוטית בהם הם נתקלים באולמות השיפוט ובמסגרת ניהול ההליך המשפטי ובמסגרת פסקי הדין שניתנים ובהחלטות והכרעות השונות בעניינים שהם מנהלים או חוקרים באמצעות הבקשות וההחלטות השונות ובמסגרת המחקרים שנערכים במוסדות השונים להשכלה גבוהה, ולפרסם באתר זה את ממצאיהם.

אל תעצמו עיניכם ובמקביל תמשיכו לקטר בחדרי חדרים מתוך דאגה לפרנסתכם, אלא שתפו את הציבור מעל אתר זה במקרים שניתקלם בהם, וסייעו לבער את התופעה כדי שניתן יהיה לנהל הליכים משפטיים במדינת ישראל על פי סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה.

מאחר וציבור המלומדים באקדמיה, עורכי הדין והמשפטנים נתפשים כמי שמקורבים למערכת המשפט וניזונים ממנה, אזי שמיעת הביקורת מפיהם תחשב מטבע הדברים כמקצועית יותר, ובעיקר מהמקור הראשון של ההשתתפות בדיונים באולמות השיפוט וכתיבת כתבי טענות וכתבי בי-דין וקבלת פסקי דין והחלטות בעקבותיהם, וביכולתם המקצועית להבחין ולזהות הטיית משפט על פי הצעת ההגדרה להטיית משפט שבאתר זה.




 
דרושים מתנדבים
Email:   [email protected]

חלק מפסקי הדין באדיבות "נבו"-המאגר המשפטי.